אבחון וזיהוי של הפרעות קשב וריכוז עברו מהפכה של ממש בעשורים האחרונים. אם בעבר האבחנה נשענה כמעט בלעדית על התרשמות סובייקטיבית של מורים, הורים ורופאים, כיום עומדים לרשות אנשי המקצוע כלים טכנולוגיים מתקדמים המספקים נתונים מדידים ואובייקטיביים. אחד הכלים הוותיקים, המוכרים והנפוצים ביותר בעולם בתחום זה הוא מבדק ה-TOVA (ראשי תיבות של Test of Variables of Attention – מבדק משתני קשב).
מבדק ה-TOVA הוא מבחן ממוחשב שנועד להעריך את יכולת הקשב המתמשך, השליטה באימפולסיביות ומהירות התגובה של הנבדק, תוך השוואת התוצאות לנורמה המצופה מבני גילו ומינו של הנבדק.
איך מתבצע מבדק TOVA בפועל?
המבדק עצמו פשוט מאוד מבחינה טכנית, אך דורש מאמץ מנטלי לא מבוטל. הנבדק יושב מול מסך מחשב ואוחז בלחצן מיוחד המתוכנן לקלוט את זמן התגובה ברמת דיוק של אלפיות השנייה.
המבחן אורך כ-22 דקות ברציפות (או כ-11 דקות לילדים צעירים), ובמהלכו מופיעים על המסך גירויים חזותיים פשוטים. הגירויים מופיעים בשני מצבים:
- גירוי מטרה: כאשר החור מופיע בחלק העליון של הריבוע, על הנבדק ללחוץ על הכפתור מהר ככל האפשר.
- גירוי מסיח: כאשר החור מופיע בחלק התחתון של הריבוע, על הנבדק להימנע מלחיצה.
המבדק מחולק לשני חצאים עיקריים שנועדו לבחון שני מנגנונים מוחיים שונים:
החצי הראשון – בחינת קשב וריכוז במצב משעמם: בחלק זה, רוב הגירויים שמופיעים על המסך הם גירויי "לא מטרה", וגירוי המטרה מופיע לעיתים רחוקות. תנאי זה יוצר סביבה חד גונית ומשעממת שדורשת מהנבדק לגייס קשב מתמשך כדי לא לפספס את גירוי המטרה הנדיר.
החצי השני – בחינת שליטה באימפולסיביות במצב מגרה: בחלק זה, התמונה מתהפכת ורוב הגירויים הם גירויי מטרה. הנבדק מתרגל ללחוץ ברצף במהירות, ואז פתאום מופיע גירוי "לא מטרה". החלק הזה בודק את יכולת הבלימה והאינהיביציה – היכולת לעצור פעולה אוטומטית.
המדדים המרכזיים שמבדק TOVA בוחן
התוכנה אוספת את כל הלחיצות (וההימנעויות מלחיצה) של הנבדק ומפיקה דו"ח מפורט המבוסס על ארבעה מדדים עיקריים:
- השמטות :מקרים שבהם הופיע גירוי מטרה, אך הנבדק לא לחץ על הכפתור. מדד זה משקף חוסר קשב, ניתוק או חלומות בהקיץ.
- תוספות / שגיאות עשייה :מקרים שבהם הופיע גירוי מסיח, אך הנבדק לחץ על הכפתור בכל זאת. מדד זה משקף אימפולסיביות וקושי בשליטה בדחפים.
- זמן תגובה: המהירות הממוצעת שלוקח לנבדק להגיב לגירוי מטרה. זמן תגובה איטי משמעותית מהנורמה עשוי להצביע על קושי בעיבוד מידע, בעוד זמן תגובה מהיר מדי וללא הבחנה קשור גם הוא לאימפולסיביות.
- עקביות בזמן התגובה: זהו המדד הרגיש והחשוב ביותר באבחון ADHD. הוא מודד את סטיות התקן בזמני התגובה לאורך המבחן. נבדקים ללא הפרעת קשב שומרים על קצב עבודה יציב למדי, בעוד שנבדקים עם ADHD מפגינים חוסר יציבות קיצוני – לעיתים הם מגיבים מהר מאוד ולעיתים לאט מאוד, כתלות בתנודות ברמת הקשב שלהם באותו רגע.
היתרונות של אבחון TOVA
אובייקטיביות: בשונה משאלונים קליניים (כמו שאלון קונרס או ADHD-RS) התלויים בפרשנות של המורה או ההורה, TOVA מספק נתונים מספריים מדויקים וחסרי פניות.
השוואה סטטיסטית איתנה: המבדק מגובה במאגר נתונים סטטיסטי ענק. התוצאות של כל נבדק מושוות לקבוצת ביקורת גדולה מאוד של אנשים באותו גיל ובאותו מין ללא הפרעת קשב, מה שמאפשר לדעת בדיוק עד כמה התוצאה חורגת מהנורמה.
פשטות ללא הטיה שפתית או תרבותית: המבחן אינו דורש ידע קודם, קריאה, כתיבה או יכולות מתמטיות. הוא מתבסס נטו על צורות פשוטות, מה שהופך אותו למתאים לילדים צעירים ולנבדקים מכל רקע חברתי ותרבותי.
מדוע TOVA אינו עומד בפני עצמו?
למרות היתרונות הרבים, הקהילה הרפואית מדגישה כי מבדק TOVA או כל מבדק ממוחשב אחר כמו אינו מהווה אבחון בפני עצמו, ואינו יכול להוות תחליף לאבחון רפואי כולל.
ישנן מספר סיבות לכך:
תוצאות חיוביות כוזבות: לעיתים נבדק יקבל תוצאה המצביעה על בעיית קשב, אך בפועל הקושי נובע מסיבות אחרות לגמרי כגון חוסר שעות שינה בלילה שלפני המבחן, חרדה משמעותית, דיכאון, לקויות למידה ספציפיות, או אפילו בעיות ראייה שלא טופלו.
תוצאות שליליות כוזבות :ישנם אנשים עם הפרעת קשב מובהקת בעולם האמיתי, שמסוגלים להתגייס באופן נקודתי ולייצר רמת ריכוז גבוהה בסביבה סטרילית, שקטה ונטולת גירויים כמו חדר מבדק ה-TOVA. אנשים אלו עלולים לעבור את המבחן בהצטיינות, למרות שהם סובלים מ-ADHD.
הקשר קליני: האבחנה של ADHD מבוססת על פי ה-DSM-5 (מדריך האבחנות הפסיכיאטרי) על כך שהתסמינים מופיעים לפחות בשתי סביבות שונות (למשל, גם בבית וגם בבית הספר/עבודה) ופוגעים בתפקוד היומיומי. מחשב לא יכול לבדוק זאת.
מבדק TOVA הוא כלי עזר קליני חיוני בארגז הכלים של הנוירולוג או הפסיכיאטר המאבחן. כאשר הוא משולב עם ראיון קליני מעמיק, היסטוריה רפואית, שאלוני התנהגות מקיפים ושלילת גורמים אחרים לקשיי קשב, הוא מספק תמונה אמינה, מדויקת וברורה לגבי קיומה של הפרעת הקשב והדרך הנכונה לטפל בה.
ילדיכם צורך ריטלין? בתכם אובחנה כסובלת מהפרעות קשב והפרעה והוצע לה ליטול ריטלין? אם כן, רשת המכונים מרום היא הכתובת הנכונה לפנות אליה. הרשת, שבה עובדים מיטב המומחים, מציעה מגוון של שירותים רפואיים, בדיקות וגם אבחון MOXO, הידוע כאחד המובילים בתחום. למידע נוסף או לקביעת תור, צרו קשר בטלפון 073-2009090

